עברית בגלות

את ג□ לכבוש דעתו, ז׳בוטינסקי נתן כבר זה מכתב כתיבת לפני מספר שנים להקנות הציע הוא העברית . השפה לימוד לרעיון בארצות-הברית היהודי הנוער שנה . מדי בהם לשהות מורגל באמריקה שהנוער במחנות-הקיץ, השפה את שהשתמש המוטיוואציה, מן הד עולה מחנות-קיץ, לאותם שהקדיש במאמר, : ברוסיה עבריים בתי-ספר ייסוד למען מאבקו בעת בה שיזכיר מעורר, גורם חיים, שבה בסביבה, אין אם רבה, ובמהירות שוכחים, העובדות את שושלת- לבין בינה יש קשר מה — בגולה שלכם או שלנו ילדינו יחיו בה והסביבה אותן . במגנצהי קידוש-השם על המתים לבין או המכבים של המלוכה זה דבר טרחת-חינם . בכלל זו אידיאות "לשתול" כי אני, חושש לפעמים ואידיאות . . . מנער ודור דור שכל זה, הואהרי תוכנה האנושות של הקידמה כל איש . בידי עלה לא שלו . המפורסם לרומן טורגנייב קרא ובנים" "אבות הוריו . של עולם-המחשבות את מעצמו וכך — הצעיר של בחינוכו כאבן-פינה להניח האב רצה דווקא שאותו בעיקר,כופר הבן הדבר, יותר בטוח שמא כלל . "להתחיל" לא לדחוק", "לא מוטב אולי העולם . מתקדם בוקר מדי להתרחץ ולאדיבות, ליושר עצמית, דוגמה על-ידי הילד, את להרגיל פשוט ההתבוללות ועל ציון על חושב הוא מה ...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל