דימוקראטיה

לכך, לגרום יכול אני האחריות, מוטלת עלי המכריע, אני אחרת ! ולא כך הצבעתי ההיסטוריה ! את העושה אני הבונה, אני רעה ! בדרך או טובה בדרך ילך ישראל שעם רק ההכרעה בשעת יש משנינו אחד לכל — העשיר ואתה אנוכי, שאביון למרות אני, לא לעולם מהפכנית תעמולה שנות עשרים אנחנו" . אזרחים אנחנו . שווים אחת . דעה הזה, הרעיון השקל, שחולל כפי שחוח, אדם של בנשמתו כזה פלא לחולל עשויות היו המה . שווי-זכויות ועשיר שאביון ) 83 - 84 עס׳ ב׳, ״נאומים״ כרך , 1929 אוגוסט ציריך, הט״ז, הציוני בקונגרס ( נאום ¥ ­ וער הרהור כל אחריו שאין עקרוני, כבערך בדימוקראטיה זיבוטינסקי דגל אם תנועה, הולמת לבדה היא כזו משטר צורת כי לו, ברור שהיה שכן כל לא עור, הכרה פשוט היא הדימוקראטיה כזו בתנועה חבריה . התנדבות על המבוססת ז׳ שיריבי הפאשיזם, אשמת היתה כך משום הפראנמאטיוב הבחינה מן גמור : ביותר אווילית ג□ אלא שפלה, עלילה רק לא בפניו, להטיל העזו הפוליטית המציאות של שבתנאיד, לומר אובל לפאשיזם, שלי האישי ביחסי לנגוע בלי כל של שפעולתו בכך, מתבטאת הפאשיזם של תמציתו לפאשיזם . מקום אין היהודית עומד עצמה המדינה ובראש למדינה, אונס של שיעבוד משועבד...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל