משפט- התובעות הבוחנות, ה״ינוקות" של השאלות על בתשובה הוא יגיד מה — ריקות צדק ? האדמה . פני על סופת-רעמים חלפה שבימיכם אומרים הם ישאלו — לנו, ספר — זה, מסע-מלחמה על לנו ספר חדשים . בנתיבות והוליכתו העם את גרפה ההייתה, ריעננה, ה״הגדה", של במילות ויגיד ראש ירכין והלה — ומעללי-גבורתכם . הרפתקאותיכם על עברה כן, נשארתי . ובעבדותי הייתי עבד היינו . . . עבדים — בושה : מחמת נחנק כשהוא 1 מאורת-הכלב קיר-מאורתי, מאחרי מפניה התחבאתי אני אבל וברעש, ברעם בזמני הסופה על-יד בשרשים נאחזתי אני אבל בדרך-השחרור, עמי את וסחף זרם-ההיסטוריה בשטף בא יודע . איני כלום ראיתי, לא וכלום עשיתי לא כלום נשארתי . הגדה ועל החוף, חושב וכשאני : בו הודה עצמו שבעל-הדין זה, מקלון גדול אדמות פני על קלון יהא ולא שחוגגים אלה, כל של וליבותיהם ליבי — וחרדה זוועה של רגש ליבי מתמלא — כך על רקעו — כוח-חזי : בכל אליהם לצעוק רצון לי ויש חג-נעוריהם . את ידי על הזה כיום הרגע . את תחמיצו אל הפטיש, את מידכם תשמיטו אל הברזל ! את רקעו הברזל ! את וחשבון . דין מאתנו ויתבעו נכדינו יבואו ואז יגיע . ליל-פסחנו גם כי ) 186 — 184 עמ׳״רשימות״, כרך ,...
אל הספר