אידיש

וגדול לגמרי אחר דבר זה הרי — לאומית״ ״שפה אולם ההתבוללות . נגד אדיר כאמצעי — ההיסטורית התפתחותו במהלך — אותה קיבל העם אשר שפה, להיות יכולה זו אין ! יותר לא ביותר והגדולות הנצחיות יצירותיו שדווקא שפה לעצמו, אותה ו״התאים" זר גזע מידי לאומיות כשפות לראותן אין אנו, בימינו האידיש ולא קדם בימי הארמית לא בה ! נו׳צרו שנולדה השפה היא לאומית" "שפה יהיה . כאשר גדול בהתפתחותנו תפקידן יהיה שלנו, היא זו הלא : הארוכה חייו דרך בכל אחרת, או זו בצורה אותו, מלווה והיא העם עם יחד העברית . השפה ) 312 — 311 עט׳ למדינה״, ״בדרך כרך , 1934 בית״ר״, ( ״רעיון * "מובנת הריהי אידיש שפת כי הרווחת, הטענה נגד במלחמה חשוב בעל-ברית ראה בארץ-ישראל, ג□ בעתיד, זכות-קיו□ ממנה לשלול אין כן ועל לכול", ה"וויטו" את הוא יטיל העם, מן חלק היותו שבעצם הספרדי, בשבט ז׳בוטינסקי : בארץ-ישראל האידי הז׳ארגון להשתלטות וסיכוי נטייה כל על שלו זמני ערך עוד בארץ המזרחי האלמנט לריבוי יש מאליו, המובן הנצחי מערכו חוץ רובם כי אף בארצנו, העברית הלשון של מהירה יותר להשלטה יעזור ריבויו : מהכלל יוצא נוכרח הארץ שערי פתיחת אחרי כי בינינו, הוא גלוי סוד ...  אל הספר