אופנסיווה מדינית

לנחם מנסה היא כאשר אימון, בה לתתשלא ז׳בוטינסקי הזהיר שונות, גזירות הבריטית,הממשלה עם "משא-ומתן" מנהלת היא שהנה בטענה, העם את : והשיב — שאל ן״ משא-ומתן מנהלים ״הם . . בשלום . מקומו על יבוא והכול משא מנהל אתה כאשר ; משא-ומתן ויש יש אולם משא-ומתן . שמתנהל ספק אין איאלץ הצודקות, דרישותי את למלא תסרב אם : באוזניו ומכריז מישהו עם ומתן כלשהו טעם יש אז, ורק אז, — לעולם, לשכניך, לעמך, יותר, גבוהים למוסדות לפנות משהו . תמיד אולם הרבה, או מעט משהו, להפסיד עלול שכנגד הצד זה, למשא-ומתן הסופי ה״הן" יהיה שלו שה״הן" ערעור, כל בחשבון מביא אינך כי מראש, לו ידוע אם אולם קראו השתדלנים בדור ? כזה למשא-ומתן טעם מה — הסופי ה״לאו" יהיה שלו ה״לאו״ וגם "שתדלנות" . לשם אפילו ראויה זו פעולה אין היום "משא-ימתן" : הזה לדבר ) 128 עמ- ״בסער״, כרך , 1933 המשמעת״, ( ״הפרת ¥ באופנ- אלא צו-השעה, את ז׳בוטינסקי ראה ונסתר חרישי במשא-ומתן לא כשכלי-הנשק המונים, וגם ארגונים גם בה שישותפו מקפת, פוליטית סיווה לרשותו ובאין במספרו, זעום עדיין בארץ היישוב בהיות — שלהם העיקרי שהציבו המטרה בצידקת והאמונה העולם מצפן — מאומן צבא-שחרור ...  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל