יצחק גרינברג 188 בבסיס הקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל בדצמבר ,1920 עמדה השקפה סוציאליסטית-קונסטרוקטיבית, אשר הקנתה תפקיד אקטיבי ויוזם לתנועת הפועלים בבניין הבית הלאומי היהודי בארץ . לעומת תנועות פועלים בחוץ לארץ, שבהן המוטיבציה להתארגנות הייתה מקצועית ופעילות האיגודים המקצועיים התרכזה במתן מענה לשאלות פרופסיונאליות כתנאי העבודה, שכר וכיוצא באלה, מייסדי ההסתדרות הכללית הרחיבו את יעדיה ואת גדרותיה לכדי מערכת רב-תפקודית . לצד התפקיד המסורתי של הגנה על האינטרסים של העובדים חתרה ההסתדרות למלא משימות גם במישור הלאומי ולעסוק בבינוי החברה והמשק : בקליטת עלייה, בפיתוח כלכלי, ביצירת מקורות תעסוקה, בהיאחזות באזורי הסְפר ובקידומם, בעשייה חינוכית ובהספקת שירותי רווחה . היא הקימה וטיפחה תאגידים משקיים, מוסדות תרבות וחינוך ומפעלי רווחה . במרוצת השנים התפתחה חברת העובדים - הצד המשקי של ההסתדרות הכללית - למערכת כלכלית אדירה, שכללה שורה של תאגידים וביניהם : בנק הפועלים, חברת הבנייה 'סולל בונה', קונצרן התעשייה 'כור', חברת הביטוח 'הסנה' וחברת 'שיכון עובדים' . גם ההתיישבות העובדת ואר...
אל הספר