86 | חיה לוי בתמונה : הקומקומים עם מעילי הקומקומים והקישוטים שיצרה זרחי . צילום : ליאת קפלן המוטיבים העירוניים והשימוש בלועזית משמשים גם כדי להקטין ולהאיר באור מגוחך את המשמעות הגדולה, מלאת הפאתוס, של מעשה היצירה בשיר ואת השתקפותו בחיי הנפש, כמו גם את נושא הפציעה, המוות, האיחוי והענקת חיי נצח ליצור שהושב לחיים . הפואטי, השבת האווז לחיים, משתקף בחיי הנפש, במי הבריכה, ואולי גם מופעל על ידם . שוב ניזכר כי הסימן לכל ההתרחשויות בבית השני הוא פעולתן הפתאומית של המזרקות . אך הן גם עדוּת לווירטואוזיוּת של המשוררת, שמשתמשת בהן, כמו גם בדימויי טבע, במשלבי לשון שונים, באלוזיות ובהפתעות לשוניות . השיר עוסק בין השאר במה שאינו אפשרי . ממש כפי שאי אפשר לחבר לחיים אווז שנטרף, כך אין כל אפשרות להתייחס לטבע בתמימות, לכתוב שירה רומנטית, להשיב אובדן באמצעות כתיבה או לחיות בתחושה של יציבות וביטחון . אך ה"קינה" של זרחי על הערעור המתמיד של הקיום מלֻווה בחיוך . לעומת ה"אני" של ביאליק, המתהווה בדיאלוג עם הבריכה באמצעות דיאלוג בין עומקה של הנפש לבין עומקו 19 , ה"אני" בשיר של זרחי מהדהד את הריקוּת בעולם שהיא פוג...
אל הספר