ענת שרון בלייס / ללא כפות רגליים: בין קריאה לכתיבה

החושך צבע הצבעים | 71 שלפה אותם מהסיפור ההיסטורי הידוע וכתבה אחרת, כשהמסכה היא המאפשרת לדמויות "להיות" שתי זהויות במקביל, להיוותר כ"חידת הכפולים" ( כשם רשימתה 2 ) . של זרחי שהתפרסמה בכתב העת חדרים לפני שנגיע לסיפור על בארון ועל הדמויות "ההיסטוריות" האחרות בספר, נציץ בסיפור שנושא את שם הספר, "אָמָּן המסכות" . גיבורו, שאול גוטליב, נעשה שוליה של אומן מסכות ידוע במזרח הרחוק . אולם למרות הזמן שהוא שוהה במחיצתו, שאול אינו מצליח לרצות את מורו, והשניים נפרדים . כשהוא חוזר ארצה הוא נענה למודעה של אישה המבקשת לתקן את בובות המריונטה שלה . בפגישתם היא אומרת לו : "הקדמונים ידעו שהעולם שלנו הוא רב פנים ורב אלים, ואילו 3 . האדם המודרני מסרב להכיר בכך" זרחי נאחזת בעולם הקדמוני, שחלקו נפרש בפניה דרך ספרים שקראה בילדותה, כדי לחשוף בפנינו עיוורון קיומי, ועל מנת לאפשר לספרות ליצור חיים שיש בהם ריבוי פנים, כפי שכתבה בממואר שלה משחקי בדידות : "הספרים הם המספקים, לעיתים, את גרגר החול שיציק לנו עד שנצליח להצמיח פנינה מן הקונכייה 4 . הממואר הזה הוא פנינה ספרותית שמשחקת עם מהות הכתיבה האמיתית" האוטוביוגרפית ועם...  אל הספר
הוצאת גמא