פרק 46: חנינות

114 על פשעים ועל עונשים פסקי הדין שבהם אין מעניקים אותה אינם אלא אלימוּת של בעלי הכוח ולא נביעה של הצדק . מה נאמר כאשר השליט מעניק חנינה — כלומר ביטחון ציבורי לאדם יחיד — ובמעשה פרטי של צדקה לא-נאורה קובע צו ציבורי של חסינות ? יהיו נא אפוא החוקים קשוחים, וקשוחים יהיו נא גם אלה האוכפים את החוקים במקרים פרטיים — אבל המחוקק יהיה מתון, סלחן ואנושי . יהא נא המחוקק אדריכל חכם, המקים את בניינו על יסודות של אהבה עצמית ; ויהא נא עניינם של הרבים פרי עניינו של כל יחיד ויחיד, ואז לא יאלצוהו חוקים מוטים ותרופות מקולקלות להפריד בכל רגע את טובת הרבים מטובת היחיד, ולייסד מראית עין כוזבת של בריאות ציבורית על פחד וחשד . כמו פילוסוף חכם ורגיש, ייתן נא לאחיו בני האדם ליהנות בשקט ובשלווה מאותה פיסה קטנה של אושר שהמערכת האדירה של כל הקיים, פרי הסיבה הראשונה, מתירה להם ליהנות ממנה בפינה זו של היקום .  אל הספר
הוצאת שלם