19צ'זרה בקריה החוקים האלה, היה צריך להיות להם עניין שיהיו מתונים, כי הפחד להיפגע גדול מן הרצון לפגוע . אבל אם נחזור אל פושט הרגל החף מפשע, אני אומר שאם התחייבותו לנושיו אינה מבוטלת עד התשלום המלא, אם אין הוא רשאי למשוך כספים בלי הסכמת בעלי העניין, ונאסר עליו להעביר את עסקיו למערכת שיפוט אחרת, ועסקיו מחויבים תחת עונש להיות מנוהלים כך שיחזירוהו במהירות הרבה ביותר למצב שבו יהיו נושיו שבעי רצון ממידת התקדמותם של עסקיו — איזו סיבה לגיטימית, כמו הגנה על המסחר או הזכות המקודשת לקניין, יכולה להצדיק את הענשתו בנטילת חירותו ? הרי אין בשלילת חירות זו תועלת אלא כאשר מצוקת השעבוד מביאה לידי גילוי סודותיו של פושט הרגל הנחשב חף מפשע — מקרה נדיר מאוד אם החקירה התנהלה ביסודיות ! אני מאמין בעקרון החקיקה הקובע שערך החסרונות הפוליטיים של פטור מכליאה עומד ביחס ישר לנזק הציבורי וביחס הפוך לאי-סבירות הוכחתו של אותו נזק . לכך נוספים הביטחון במסחר וזכות הקניין . המסחר והקניין אינם ממטרותיה של האמנה החברתית, אך הם יכולים להיות אמצעי להשגתה . חשיפת בני-החברה לרעות שבגין כל צירופיהן הרבים נולדת האמנה מכפיפה את המ...
אל הספר