98צ'זרה בקריה בני האדם אינם רואים עצמם כנפגעים ממנו אינו מעניין אותם די הצורך לעורר את זעם הציבור נגד מי שחולל אותו . כזה הוא פשע ההברחה . כל מי שהתוצאות הרחוקות עושות עליו רושם קלוש ביותר אינו רואה את הנזק שיכול להיגרם לו עצמו מההברחה ; אדרבה, פעמים רבות הוא נהנה מיתרונותיה המיידיים . אין הוא רואה אלא את הנזק שנגרם לשליט . לכן אין לו עניין לשלול את הערכתו ממי שמבריח, כפי שיעשה למי שגונב מאדם פרטי, לזייפן של חתימות או למחוללן של רעות אחרות שעלולות לפגוע בו . עיקרון ברור הוא שיצור בר-חישה אינו נותן את דעתו אלא על הרעות שהוא מכיר . אבל האם צריך לפטור פשע כזה מעונש כאשר למבצעו אין נכסים להפסיד ? לא . יש הברחות המשפיעות על אופי המיסוי ( מרכיב כה חיוני וכה קשה למימוש בחקיקה טובה ) השפעה רבה כל כך עד שהן ראויות לעונש ניכר, אפילו מאסר, אפילו עבדות ; ובלבד שאלה יהלמו את הפשע עצמו . למשל, עונש מאסר למבריחי טבק לא יהיה זהה לעונשו של רוצח שכיר או גנב ; וכדי שעונשם של המבריחים יהלום את פשעיהם צריכה עבודתם להיות מוגבלת לעמל ולשירות במינהל ההכנסות של הממלכה, שאותו ביקשו לרמות .
אל הספר