פרק 29: על המעצר

57צ'זרה בקריה אדם שהואשם בפשע, שנעצר וזוכה אינו צריך לשאת שום אות קלון . מה רבים היו הרומאים שיצאו זכאים בדין לאחר שהואשמו בפשעים חמורים ביותר וזכו לכבוד ויקר מאת הציבור והשופטים ! אבל מדוע גורלו של חף מפשע שונה כל כך בימינו ? כי נדמה שבמערכת המשפט הפלילי של ימינו, רעיון הכוח והשליטה גובר על רעיון הצדק בדעתם של הבריות ; משום שהנאשמים והמורשעים נזרקים בערבוביה לאותו בית כלא ; מפני שבית הכלא הוא בגדר עונש ולא מקום שבו שומרים על הפושע ; ומפני שהכוח הפנימי המגן על החוקים מנותק מן הכוח החיצוני המגן על כס המלוכה ועל האומה, בזמן ששני אלה צריכים להיות מאוחדים . אילו היו מאוחדים, הכוח הפנימי היה חובר לזרוע המשפט, מתוקף הסתמכותם המשותפת על חוק, מבלי שישאב ממנה את שררתו . התהילה שמתלווה אל הפאר וההדר של גוף צבאי הייתה מסירה אז את הקלון, שכמו כל הרגשות העממיים קשור לצורה יותר מאשר לתוכן ; והא ראיה, בתי הכלא הצבאיים אינם נודעים לשמצה בדעת הקהל כמו בתי הכלא האזרחיים . עדיין קיימים בקרב העם, במנהגים ובחוקים — המפגרים מאה שנים ויותר, מצד טוּבם, אחר המאורות העכשוויים של האומה — הרשמים הברבריים והרעיונו...  אל הספר