פרק 28: על עונש המוות

96צ'זרה בקריה משתי סיבות בלבד יכול מותו של אזרח להיחשב נחוץ . הראשונה, שברור שאפילו אם ישללו ממנו את החירות, עדיין יחזיק בעוצמה רבה ובקשרים רבים כל כך עד שהם מסכנים את ביטחונה של האומה ; שעצם קיומו עלול לחולל מהפכה מסוכנת שיש בה כדי לערער את יציבות הממשל . מותו של אזרח נעשה אפוא חיוני כאשר האומה עומדת לזכות בחירותה או לאבד אותה, או בעִתות אנרכיה, כאשר הקלקולים עצמם תופסים את מקום החוקים . אבל כאשר החוקים שולטים בשלווה, בממשל שלמענו מתאחדות משאלות האומה, בממשל הניחן מבחוץ ומבפנים בכוח ובדעה ( שהיא אולי יעילה יותר מהכוח עצמו ) , במקום שבו הפיקוד נתון בידי השליט האמיתי, במקום שבו העושר קונה הנאות ולא סמכות, אינני רואה כל צורך להמית אזרח, אלא אם כן מותו הוא המעצור הממשי היחיד בדרכם של אחרים לבצע פשעים — וזו הסיבה השנייה לראות בעונש המוות עונש צודק ונחוץ . כאשר לא די בניסיון כל העידנים והתקופות כדי להוכיח שהעונש האולטימטיבי מעולם לא מנע אנשים נחושים בדעתם מלפגוע בחברה, כאשר המופת של האזרחים הרומאים ועשרים שנות שלטון הקיסרית יליזבטה ברוסיה, 18 שבהן הציגה בפני אבות העמים את המופת הנעלה הזה, ש...  אל הספר
הוצאת שלם