46 על פשעים ועל עונשים של הפושע ומענה אותו באופן רשמי ושיטתי כדי להפיק ממנו מה שמפיקים מנכס נרכש : רווחים רבים ככל האפשר . ההודאה היא הוכחה משכנעת לעובדת ביצועו של פשע, וכדי להסיר כל עננת חשד מעל ההוכחה הזאת, היא מושגת בעוויתות ובייאוש של המכאוב . לעומת זאת, הודאה המושגת מחוץ לכותלי בית המשפט בשלווה, בלי משוא פנים, בלי פחד משתק ממשפט מענה, אינה נחשבת מספיקה לצורך הרשעה . כך מוציאים מכלל חשבון את החקירות ואת הראיות הזורעות אור על העובדות אבל מחלישות את טיעוני אוצר המדינה . לא מתוך התחשבות באומללות או בחולשה חוסכים לפעמים מן הפושעים את העינויים, אלא מתוך חשש שמא מוסד זה, שהיום הוא אגדי ובלתי נתפס, ינחל תבוסה במשפט . השופט נעשה אויבו של הנאשם, של אדם כבול בשלשלת, טרף לזוהמה, לעינויים ולעתיד נורא מאין כמוהו . אין הוא מבקש את האמת בעובדות אלא את הפשע באסיר, והוא מכשיל אותו בתחבולות, ואם הדבר לא עלה בידו, הוא סבור שנכשל ושנפגעה אותה חסינות מכל שגיאה שהאדם, ברוב גאוותו, מייחס לעצמו בכל דבר ועניין . הראיות הדרושות למאסר נתונות בידי השופט . כדי שאדם ייחשב לחף מפשע, צריך להכריז עליו לפני כן שהוא...
אל הספר