פרק 16: על העינויים

14צ'זרה בקריה הם החסרונות הקטלניים של בוחן האמת הכוזב הזה, הראוי רק לקניבלים, עד שהרומאים, אף שהיו ברברים מכמה וכמה בחינות, ייחדו אותו לעבדים לבדם, קרבנותיה של מידה-טובה אכזרית ומהוללת יותר מדיי . מהי מטרתם הפוליטית של העונשים ? לטעת פחד בלב אנשים אחרים . אבל איך עלינו לשפוט את העינויים הסודיים והפרטיים שעריצות המנהג משיתה על הפושע ועל החף מפשע כאחד ? חשוב שכל פשע גלוי לא יהיה חסין מעונש, אבל אין כל תועלת בקביעה מי ביצע פשע שחבוי בחשיכה . פשע שכבר יצא אל הפועל ואין לו תקנה צריך לבוא על עונשו מידי החברה הפוליטית רק כאשר הוא מפתה אנשים לבצעו בהבטחה של חסינות מעונש . אם נכונה היא ההנחה שמספר האנשים המכבדים את החוק, אם מתוך פחד אם מתוך מידה טובה, גדול ממספר האנשים המפרים אותו, הרי סכנת עינויו של החף מפשע בוודאי גדולה הרבה יותר ככל שגדלה ההסתברות שאדם כלשהו מכבד את החוק ולא מזלזל בו דווקא . עוד מניע מגוחך לעינויים הוא טיהור מהקלון, כלומר כשאדם הנושא בקלון בעיני החוק צריך לתת תוקף לעדותו שלו על ידי נקיעת עצמותיו . הדעת אינה סובלת התעללות שכזאת במאה השמונה-עשרה . ההנחה היא שהכאב, שאינו אלא תח...  אל הספר
הוצאת שלם