22 על פשעים ועל עונשים המתבונן ביחסים האמיתיים בין אדם לאדם ובין אדם לאלוהים . היחסים בין אדם לאדם הם יחסי שוויון . הצורך לבדו הוליד, מהתנגשות ההיפעלויות ומהאינטרסים הסותרים, את רעיון טובת הציבור, שהיא יסוד הצדק האנושי . היחסים בין אדם לאלוהים הם יחסים של תלות בישות מושלמת ובוראת, השומרת לעצמה בלבד את הזכות להיות מחוקקת ושופטת בעת ובעונה אחת, שכן היא לבדה יכולה להיות זו וגם זו בלי לגרום עוול . אם האל קבע עונשים נצחיים על מי שאינו מציית לכל-יכולתו, מיהו הרמש אשר יעז להוסיף על הצדק האלוהי ויבקש לנקום את נקמת הישות האלוהית המספיקה לעצמה, שאין הדברים יכולים להסב לה עונג או כאב ושהיא לבדה מכל הישויות פועלת ואינה מופעלת ? חומרת החטא תלויה בזדון הנסתר בלב האדם — זדון שאין בכוחן של ישויות סופיות לדעתו ללא התגלות שמימית . כיצד אפוא נוכל לקבוע על פי זה אמת מידה לענישה ? אם אמנם כך יהיה, יענישו בני-אנוש כשהאל ימחל, וימחלו כשהאל יעניש . אם בני האדם יכולים להתנגד לישות הכל-יכולה בחילול שמה, הם יכולים להתנגד לה גם בהטלת עונשים בשמה ומטעמה .
אל הספר