12 על פשעים ועל עונשים לשניים : החלק האחד, שהשליט מייצגו, קובע שהאמנה הופרה ; והחלק האחר, שהנאשם מייצגו, כופר בכך . צריך אפוא שצד שלישי ישפוט ויקבע את אמיתות העובדות . מכאן הצורך בשופט שפסיקותיו תהיינה בלתי מעורערות ותכלולנה רק את אישורן של עובדות המקרה או את שלילתן . המסקנה השלישית היא שגם אם אפשר להוכיח כי חומרת העונשים אינה מנוגדת ישירות לטובת הציבור ולעצם התכלית של מניעת פשעים, וכל חסרונה הוא שהיא חסרת תועלת, גם אז תהא חומרה זו מנוגדת לא רק למידות הטובות המועילות הנובעות מן התבונה הנאורה — המעדיפה לשלוט על בני אדם מאושרים ולא על עדר עבדים, אשר שוטף בקרבם מחזור מתמיד של אכזריות פחדנית — אלא גם לצדק ולטבע האמנה החברתית עצמה .
אל הספר