פרק 2: הזכות להעניש

10 על פשעים ועל עונשים הִתרבות המין האנושי, מתונה כשהיא לעצמה אך גדולה מדיי לאמצעים שהציע הטבע העקר והעזוב לסיפוק צורכי האדם, שהשתלבו יותר ויותר אלה באלה — הִתרבות זו היא שאיחדה את הפראים הראשונים . האיחודים הראשונים הובילו בהכרח לאיחודים אחרים, שנוצרו כדי להתגונן מפניהם, וכך הועתק מצב המלחמה מן היחידים אל האומות . ההכרח הוא שאילץ אפוא את בני האדם לוותר על מקצת חירותם : ברי אפוא שאיש לא ירצה להפקיד במאגר הציבורי אלא את פיסת החירות הקטנה ביותר שבאפשר, זו שדי בה לגייס את האחרים להגן עליו . צירוף כל הפיסות האלה, הקטנות ביותר שבאפשר, יוצר את הזכות להעניש . כל דבר החורג ממנו הוא שימוש לרעה ולא עשיית צדק ; הוא עובדה קיימת אך בוודאי אינו זכות . ראוי לשים לב שהמילה "זכות" אינה מנוגדת למילה "כוח" ; ליתר דיוק, המילה "זכות" רק משיתה על המילה "כוח" את ההגבלה המניבה את התועלת הרבה ביותר למספר בני האדם הגדול ביותר . ובמילה "צדק" אין כוונתי אלא לקשר הנחוץ כדי לשמור על אחדות האינטרסים של יחידים ומונע מהם להתפרד ולחזור אל המצב הקדמון של אי-חברתיוּת ; כל העונשים החורגים מן הצורך לשמור על הקשר הזה הם בלת...  אל הספר
הוצאת שלם