יב לא יסור שבט מיהודה חילוני . ענייננו כאן הוא גם היסטורי, במובן של היסטוריה רעיונית, וגם פילוסופי . במילים אחרות, המטרה היא לבחון רעיונות פוליטיים שפותחו בעבר ולעמוד על הערך שיש להם, לדעתי, הן בהווה והן לעתיד . תכלית הדיון אפוא היא תיאורית ונורמטיבית כאחת . חקירה היסטורית נועדה לשרת עניין פילוסופי . את הספר אפשר אולי לתאר ככתב הגנה על הערכים הפוליטיים היהודיים המסורתיים . האפולוגטיקה, כפי שציין פרנץ רוזנצווייג לפני שנים רבות, יצאה לחלוטין מן האופנה . לדבריו, המקצוע האפולוגטי בה"א הידיעה הוא עריכת דין . לכאורה, טוען רוזנצווייג, הן האפולוגיסט הן עורך הדין מוצאים את מחייתם בשקר . 3 אבל הוא ממהר להוסיף שהסנגוריה יכולה להיות "מן המקצועות הנעלים ביותר" . למעשה, מסתו על האפולוגטיקה מבקשת לטעון ש רובה של המחשבה היהודית משתייכת לסוגה זו . בניגוד להגוּת הנוצרית, שיכלה לבטא את עצמה באמצעות מבנים שיטתיים ודוגמטיים מאוד, כגון מכלול התיאולוגיה ( Summa Theologica ) של תומס אקווינס, המחשבה היהודית מעולם לא הצליחה להתעלות מעל התן-וקח של נאומי תביעה והגנה . במילים אחרות, בדרך כלל המחשבה היהודית לא חמקה...
אל הספר