פרק 3. תביעות השתקה: הגדרה, מאפיינים והשלכותַַ

62 מחקר מדיניות 166 | תביעות השתקה 5 . 3 . ה א פ ק ט ה מ צ נ ן ו ה מ ר ח ב ה ד י ג י ט ל י בבחינת ההשלכות של תביעת השתקה על חופש הביטוי והשיח הציבורי אין להתעלם מהשיח במרחב הדיגיטלי בכלל וברשתות החברתיות בפרט . ב- 15 השנים האחרונות קבעו בתי המשפט בישראל כי אין ספק שדיני לשון הרע חלים במרחב הדיגיטלי . תחילה נקבע שפרסום באינטרנט עלול להיחשב ללשון הרע, אם כי כל עוד לא עודכן חוק איסור לשון הרע ולא הותאם במפורש לאינטרנט נדרשו בתי המשפט להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולהחילו מתוך התחשבות בהיבטים הייחודיים לפרסום באינטרנט . 143 בפרשת מור דעת הרוב בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט ריבלין הייתה להתוות את שיקול הדעת השיפוטי בבחינת תביעות לשון הרע באינטרנט בהתחשב בקטגוריה שבה פורסמה ההתבטאות, אם התגובה אנונימית או מזוהה, במידת נגישותו של הנפגע המושמץ לאתרים שפורסמה בהם ההתבטאות ובמידת נגישותו של המושמץ לאתרים ולכלי תקשורת כדי לפרסם את תגובתו . ובלשון בית המשפט : הזכות לשם טוב ולכבוד אינה מתאיינת במרחב הווירטואלי ואין להסכין עם הילכדותה ברשת . יש לציין כי, גם אם מתגברים על "מחסום האנונימיות" ומג...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר