פרק 3. סיכום

74 דוח מחקר מלבד הפערים שנמצאו בחתכי מגדר, לאום והשכלה, היה הגיל גורם מפתח בהסבר הסיכוי ליציאה מתעסוקה ובחזרה לתעסוקה . צעירים יצאו מתעסוקה בשיעורים גבוהים יותר, אולם השכירים המבוגרים שיצאו מתעסוקה היו, בממוצע, מחוץ לתעסוקה זמן ארוך יותר . ולבסוף, הצגנו עדויות לכך שמשך השהות מחוץ לתעסוקה בתקופה מוקדמת מתואם באופן שלילי עם סיכויי החזרה לתעסוקה בתקופה מאוחרת יותר, ולכך שההארכה הדיפרנציאלית של דמי האבטלה לקבוצות הגיל המבוגרות אכן הקטינה את סיכויי החזרה לעבודה של קבוצות אלו, אם כי לא ניתן עדיין להעריך אם פער זה יישמר לאורך זמן . הממצאים מאפשרים אפוא ללמוד כיצד נראתה השפעתו של משבר הקורונה על התעסוקה של אוכלוסיות שונות עד כה, ומיהן האוכלוסיות הפגיעות יותר בשוק העבודה הישראלי . פגיעה קשה במיוחד הורגשה, כאמור, בתעסוקת עובדים לא-משכילים ובתעסוקת ערבים ( שיעור מובטלים גבוה ומשך אבטלה ארוך ) , ובקבוצות הגיל הצעירות ביותר ( שיעור מובטלים גבוה ) והמבוגרות ביותר ( משך אבטלה ארוך ) . דפוסי הפגיעה בתעסוקה ודפוסי החזרה לעבודה בקרב קבוצות שונות צריכים לכן להדריך את עיצוב המדיניות במסגרת ההתמודדות עם תו...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר