תנועת החרות 1949-1947

ת נ ו ע ת ה ח ר ו ת 7 4 9 1 - 9 4 9 1 345 עצמאית גרמה למשבר לימין הרוויזיוניסטי, ולכל הארגונים שנוצרו ממנו, הן בהיבט האידאולוגי הן בהיבט הארגוני . המשבר היה חריף במיוחד בקרב אנשי המחתרות שצמחו מתוך הזרם הרוויזיוניסטי . במשך כל שנות פעילותן, לוז המאבק של המחתרות אצ"ל ולח"י התמקד בדרישה להקמת מדינה יהודית לאלתר . דרישה זו הייתה הגורם המאחד בין קבוצות אידאולוגיות שונות ומנוגדות במחנה הרוויזיוניסטי . הקמת המדינה גרמה למשבר לקבוצות הרוויזיוניסטיות בעקבות הגשמת המטרה המאחדת ואי – הצבת מטרה מאחדת חלופית . היבט אחר של המשבר מקורו במעבר ממחתרת לא חוקית לפעילות חוקית במערכת דמוקרטית, דבר שגרם למשבר מנטלי וארגוני כאחד . השינויים שעברה המערכת הפוליטית בעקבות הקמת המדינה תרמו אף הם למשבר הפנימי . השאלה ‘פני התנועה לאן ? ' נשאלה בכל ארגון הקשור לרוויזיוניסטים והייתה שאלה ייחודית לכל 5 ארגון נבדל וגם לזרם הרוויזיוניסטי בכללו . עבור אנשי המחתרות המעבר לעולם הלגאלי במדינה דמוקרטית היה תהליך מבלבל וחסר עקיבות . עיקרו נבע מהמעבר למציאות של מאבק פוליטי בכללים שונים מאלה 6 לכן בתקופת המעבר נטו אנשי המחתרת ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

העמותה לחקר כוח המגן עש ישראל גלילי ע"ר

אוניברסיטת תל אביב. המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים וייצמן