א מ י ר ג ו ל ד ש ט י י ן 232 פוליטית בלט בכל הקשור לציונות העולמית, והחוגים הכלכליים ראו אותה כלא – רלוונטית לצורכיהם היום – יומיים . לכל אלה יש להוסיף את ההבדל המהותי בין החברה הקולקטיביסטית שאפיינה את הציונות הסוציאליסטית והעניקה לה כושר ארגון וגיוס יוצאי דופן, לבין החולשה הארגונית שאפיינה את החוגים הכלכליים . אלה, מעצם טבעם, היו בעלי רכוש מפוצל ואינטרסים מפוזרים והם פעלו כפרטים . מנהיגי החוגים הללו היו מחויבים בראש ובראשונה לעשות לביתם, ורק לאחר מכן לקדם את פעולת הארגונים הכלכליים כדי לקדם אינטרסים מסוימים של איכרים, פרדסנים, סוחרים או תעשיינים . יוצא אפוא שיכולתם להתפנות ולהיות מחויבים לפעולה פוליטית הייתה מוגבלת . לפיכך המפלגות הפוליטיות של המעמד הבינוני התגבשו באיחור רב, ולרוב התארגנו אד הוק 4 לפיכך למרות ההון לקראת בחירות ולא היו לאמצעי פעולה מרכזי של הזרם האזרחי . הפרטי הרב שזרם לכלכלה היהודית בארץ – ישראל, נטו ראשיהם ומייצגיהם של החוגים האזרחיים לפעול כקבוצת לחץ ולא למסד ארגון פוליטי רב עצמה . הגורמים שתיארתי הפכו את החוגים האזרחיים לסקטור המפולג ביותר בפוליטיקה הציונית ולגור...
אל הספר