הקדמה

י ו א ב ג ל ב ר 8 1 במסגרת הרשימות הערביות ורשימת הלוחמים היו כולן מפלגות חדשות לחלוטין . מצומצמת של מאמר מובן שלא היה אפשר אלא לשרטט קווים כלליים של התפתחות המפה הפוליטית . הוחלט אפוא להקדיש את הקובץ השלישי של פרויקט חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות לתיאור ולניתוח התפתחויות פוליטיות אלה . פנינו אל חוקרים שכבר עסקו בעבר בהיבטים המשיקים לעניין הנדון והזמנו אותם לתרום מפרי עבודותיהם . כידוע התלכדה החברה היישובית, על כל מפלגותיה וארגוניה, לעמידה במאמץ המלחמה ובמאבק להקמת המדינה ולהגנתה מפני אויביה . עם זאת נחלקו הדעות בדבר ניהול המלחמה, בעיקר בנוגע למטרותיה ולגבולות הרצויים של המדינה בתום המלחמה . לדברי ויץ, הפולמוס העקרוני הזה השפיע על עיצוב המערכת הפוליטית . בה בעת הגורם המרכזי שפעל לשינוי המפה הפוליטית היה ייסוד המדינה והתארגנות המסגרות הדמוקרטיות בישראל הצעירה . הקמת ‘מועצת העם' ( שב – 14 במאי 1948 הייתה ל'מועצת המדינה הזמנית' ) ו'מנהלת העם' ( שהייתה ל'ממשלה הזמנית' ב – 12 באפריל 1948 ) , הבחירות ל'אספה המכוננת' ב – 25 בינואר 1949 והיווצרות המערכת הפרלמנטרית והממשלתית של המדינה במהלך ...  אל הספר