"עישון הסמים בחיפה מרוכז בצריפי הפחים הידועים במזרח העיר . רוב תושביהם שם מצרים, סורים, עיראקים, וחוֹרנים ומיעוטם פלאחים מארץ ישראל . מדי שבוע נתפסים על ידי המשטרה ערבים על עוון החזקת [ . . . ] חשיש, לפעמים בכמויות קטנות המעידות על 'שימוש עצמי', לפעמים בכמויות גדולות יותר, כי 9 . מחזיקיהם מספקים אותו למעשנים בשכונת עוני זו" אירוע נוסף שראוי לציון הוא חגיגות ה"מוסם" המסורתיות שהתרחשו מדי שנה בכפר נבי רובין, כפר בדואי באזור לוד, שננטש במהלך אירועי מלחמת העצמאות . על פי המסורת הערבית, ראובן, בנו הבכור של יעקב, קבור בכפר, ומדי שנה במהלך חודש אוגוסט היו מגיעים עשרות אלפי מוסלמים מהכפרים בסביבה כדי להשתתף בחגיגות העלייה לרגל, שהיו למעשה פסטיבל שלם ומאולתר של דוכני אוכל מקומי, יצירות, בתי קפה ומסעדות . במסגרת האירוע המסוגנן היה נהוג בחלק מבתי הקפה המאולתרים להגיש גם חשיש בנרגילה לצד הקפה, כפי שמעיד מנחם קפליוק, כתב לענייני ערבים של העיתון "דבר", שהיה עד לפסטיבל בשנת 1934 : "מארחנו, ספן בעל כתפיים ובעל פנים סימפטיים, שמעיניו בוקעת בינת חיים של מנוֶסה, מקבל אותנו בקריאות 'ברוך הבא' הרגילות . אי...
אל הספר