הדיונים ביום הלחימה הראשון

מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 150 2000 ״באמצעות פעולה מעבר לציפיות שלו [ . . . ] [ שתבהיר ] כי המחיר שישראל תגבה מן הצד השני גבוה מפוטנציאל הרווח שלו״ ( עמ׳ 361 – 362 ) . הרמטכ״ל היה מודע כמובן לחולשתה של הממשלה הלבנונית, ולכן נראה כי ביסוד המלצתו עמדה ההערכה כי תקיפות כאלו יזרזו את הקהילה הבינלאומית להתערב ולעמוד לצידה של הממשלה הלבנונית ( חלוץ, ,2010 עמ׳ 380 ) , וכי בעקבות הנזק שייגרם מן התקיפות תכיר האוכלוסייה הלבנונית בכך שחזבאללה אינו ׳מגן לבנון׳, כפי שהוא מכריז, משום שפעולתו גרמה דווקא להרס . הצבא הציע לתקוף שתי תחנות כוח ולפגוע ב- 20 – 30 אחוזים מן ההספק הכולל של רשת החשמל הלבנונית, וכן לתקוף מטרות של חזבאללה עצמו, לרבות תחנת השידור של הארגון . הדרג המדיני דחה הן את הרעיון של חלוץ והן את הרעיון של ראש המוסד מאיר דגן לתקוף גם מטרות בסוריה . לדחיית הרעיון לתקוף את התשתיות הלבנוניות תרמה כנראה גם שיחת טלפון שערך אולמרט עם מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס, ובה היא הביעה הבנה לצורך של ישראל להגיב, אך גם את הסתייגות ארצות הברית מתקיפת תשתיות או מפגיעה אחרת בסניורה ( הראל ויש...  אל הספר