מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 116 להוציא את מבצעי האש הגדולים בשנים 1993 ( ׳דין וחשבון׳ ) ו- 1996 ( ׳ענבי זעם׳ ) , בשנות השהייה הארוכות בלבנון העסיקה הגזרה הלבנונית בעיקר את מערך המסוקים של חיל האוויר, והוא ביצע בה אלפי גיחות של מסוקי קרב וסער . מערך הקרב הופעל הרבה פחות, וטייסיו ביצעו בממוצע כמה עשרות גיחות תקיפה בכל שנה . לעומת זאת, בשנים שלפני הנסיגה הופעל חיל האוויר יותר ויותר גם במשימות תקיפה . כדי להפחית את מספר הנפגעים ואת הפגיעה בבלתי מעורבים החלו הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר להעניק עדיפות ברורה להפעלת הכוח האווירי גם בפעילות השוטפת בזירה הלבנונית . בשנת 1998 למשל יצאו מטוסי הקרב ל- 231 גיחות תקיפה בלבנון . שנה לאחר מכן צמח המספר ל- 669 גיחות, ובחמשת החודשים הראשונים של שנת 2000 עד לנסיגה יצאו מטוסי הקרב ל- 602 גיחות תקיפה . לשם השוואה — סך גיחות התקיפה של מטוסי קרב בשנים 1985 – 1991 היה 600 בלבד ( וושלר, 2000 ) . העלייה במספר גיחות התקיפה שיקפה מעורבות גוברת של חיל האוויר בעימות עם חזבאללה . היא התאפשרה גם בגלל התפתחויות נוספות, בעיקר בתחום המודיעיני . בשנה שקדמה ליציאת צ...
אל הספר