פרויקט הלביא ופרשיית רמי דותן

מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 88 חודשים אחדים אחר כך, בשנת ,1979 החליט עזר ויצמן, שהיה אז כבר שר הביטחון בממשלת בגין הראשונה, כי התעשייה האווירית תפתח ותייצר מטוס תקיפה ישראלי שהיה אמור לתפוס את ׳המקום האחרון בסולם׳ ולשמש בעיקר לתקיפה קצרת טווח, תחליף למטוסי הסקייהוק והכפיר . ועדת השרים לענייני ביטחון אישרה את החלטתו של ויצמן ב- 20 בפברואר ,1980 למרות התנגדותו של חיל האוויר שביקש להמשיך לרכוש מטוסי 15 - F ו- 16 - F ולהשביח את מטוס הפנטום ( פרויקט ׳קורנס 0002׳ ) . המטוס שהציעה התעשייה האווירית במענה להחלטת שר הביטחון היה נגזרת מוקטנת, קלת משקל וחד-מנועית של ה׳אריה׳ — ה׳לביא׳ . באוגוסט 1980 פרסם חיל האוויר את דרישותיו מן המטוס, ואלה היו גבוהות במידה ניכרת מן הדרישות שהציבה התעשייה האווירית . פער זה הוביל למחלוקת חריפה בין התעשייה האווירית לחיל האוויר . חיל האוויר דרש להתקין במטוס מנוע רב-עוצמה מתוצרת חברת Pratt & Whitney האמריקנית, שהיה בשלבי סיום פיתוח, ומשמעות הדרישה הייתה גידול ניכר בממדיו, במורכבותו ובמחירו של המטוס ( על תהפוכות פרויקט הלביא עד לסגירתו ראו אורן, 2017 ; ארנס, 2018...  אל הספר
המכון למחקרי בטחון לאומי