מלחמת סיני ולקחיה

מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 40 לגבש תמונת מצב עדכנית, הצליח גדוד מצרי לדווח למטכ״ל בקהיר בזמן אמת על הצנחת גדוד 890 סמוך למוצב פרקר ( שטייגמן, ,1986 עמ׳ 111 – 114 ) . לא כך רצה חיל האוויר לפתוח את המלחמה . במרכזה של הדוקטרינה שהתפתחה בחיל האוויר עוד לפני מלחמת סיני כבר עמד הרעיון של מתקפת פתע מקדימה על שדות התעופה של האויב, אף שהכשירות המלאה לביצוע תקיפה כזו בהיקף הנדרש טרם התפתחה . תוכנית מבצעית לתקיפת שדות התעופה אף הופצה לבסיסים ולטייסות, וחיל האוויר הועמד בכוננות לביצועה ( עבודי ולכיש, 2007 ) . עם זאת, דן טולקובסקי נכשל בניסיונותיו לשכנע את הרמטכ״ל דיין ואת ראש הממשלה ושר הביטחון בן-גוריון לאשר הפעלה התקפית של חיל האוויר . בהנחיות שניתנו לחיל האוויר הייתה המשימה של תקיפת שדות התעופה המצריים שלישית בסדר העדיפויות ( אחרי הסיוע הקרוב לכוחות היבשה והגנת שמי המדינה ) והותנתה ב״הרחבת המערכה על ידי האויב ותקיפת מטרות בישראל״ ( דיין, ,1967 עמ׳ 61 ) . התוצאה הייתה שגם במלחמה זו בא חיל האוויר לידי ביטוי מוגבל יחסית, שכן התיאום המדיני עם בריטניה ועם צרפת גרם לכך שטייסות צרפתיות של מטוסי...  אל הספר