הקמת חיל האוויר במלחמת העצמאות

מיליו-ות אווירית למהלומה רבנממלית 36 הישגים אלו לא הרשימו את הצמרת הצבאית ; היא ייחסה לחיל האוויר משקל מצומצם ביותר בתוצאותיה של המלחמה וגילתה ספקנות בנוגע ליכולותיו ( ויצמן וגולדשטיין, 1975 ) . ואכן עם סיומה של מלחמת העצמאות היה מצבו של חיל האוויר ירוד ביותר . עזבו אותו כ- 700 המתנדבים הזרים, יהודים ולא יהודים, שהיו עיקר כוחו המבצעי ( טייסים, טכנאים ובעלי מקצועות אחרים ) במהלך המלחמה . התפיסה המבצעית לא הייתה מגובשת, ומערכת הבקרה הייתה לא יעילה בעליל . המבנה הארגוני היה פועל יוצא של צורכי המלחמה, ובבסיסים היו סוגים רבים של מטוסים שכן פעולות הרכש במהלך מלחמת העצמאות הסתמכו על המצוי ולא על תכנון כלשהו . המאמץ לבנות את חיל האוויר מחדש נתקל בשורה של בעיות, והמרכזית שבהן הייתה המגבלות שהטילו המעצמות על מכירת נשק לישראל . ביולי ,1950 כשנה לאחר סיומה הרשמי של המלחמה, היו במצבת חיל האוויר 173 מטוסים מ- 20 סוגים, שרובם המכריע ( יותר מ- 50 אחוזים ) היו בלתי שמישים . למערך הקרב-הפצצה של החיל היו רק 15 מטוסים שמישים, ו- 45 מטוסים נוספים שימשו להדרכה ( שטייגמן, ,1986 עמ׳ 209 ) . על רקע מצב עניינים...  אל הספר