דואה, טרנצ׳רד ומיטשל: תקיפה אסטרטגית

תשתית ייו-ית 21 לשינויים אלו היו כמובן גם מתנגדים . בתקופה זו שלטו בממסדים הצבאיים אנשי יבשה וים, והם התקשו להבין ולקבל את הרעיונות החדשים על הלחימה באוויר . דואה ומיטשל אף הועמדו למשפטים צבאיים, לכאורה בשל הפרות משמעת — דואה שכח מסמך מסווג ברכבת ומיטשל הואשם במגע אסור עם עיתונאים ; משפטו של מיטשל בשנת 1925 היה, כמו משפטים נוספים שנערכו בארצות הברית בשנים אלו, סנסציה תקשורתית ( 2005 Waller, ) . שלושתם הוקסמו מן האפשרויות החדשות שיצר הכוח האווירי, אך בדיעבד ברור שהם התעלמו מגורמים נוספים רבים שכעבור שנים לא מעטות התברר כי הם מגבילים את אפשרויות ההפעלה שלו — ממערכות המכ״ם, דרך מטוסי היירוט ועד למערכות ההגנה האווירית . לפי הרכבי ( 1990 ) ״הם אכן נתקלו באטימות לטענותיהם, אבל ההתנגדות לא תמיד הייתה חסרת יסוד״ ( עמ׳ 184 ) . היו ביניהם גם הבדלים בנוגע לשאלה את מה נכון לתקוף — את האוכלוסייה האזרחית או את התשתית הכלכלית-תעשייתית ? עם זאת, הרעיון הכללי שלהם על אופן הפעלתו של הכוח האווירי הבשיל מאוחר יותר במדינות רבות לתפיסה מבצעית שעל פיה תקיפת המטרות בעומק היריב יכולה לשבש הן את היכולת של התעשי...  אל הספר