פרק שני: אוטונומיה פלסטינית טריטוריאלית

28 | מודלים של מדינה אחת – היבטים מעשיים החלוקה הטריטוריאליתא . יש להניח כי האוטונומיה תכלול את האזורים הנמצאים כיום תחת סמכות הרשות הפלסטינית ( B-ו Aירוזא הקיימים ) אך היא יכולה להשתרע גם על שטחים נוספים, כולל שטחים המצויים היום בשטח המוגדר בהסכמי אוסלו כאזור C , שיש בהם אמצעי ייצור של פלסטינים כגון אדמות חקלאיות או מחצבות . הוספת מקורות הכנסה לשטח האוטונומי תאפשר לו להיות תלוי פחות בממשל המרכזי . יש יתרונות בכך ששטח האוטונומיה יהיה רציף, בעל גבולות ברורים וללא מובלעות של יישובים ישראליים . הדבר יאפשר להעביר יותר סמכויות לרשות האוטונומית כך שהיא תוכל לנהל את ענייניה תוך התערבות פחותה מצד השלטון המרכזי . רציפות גם תאפשר לסמן גבול פיזי בין שטח האוטונומיה לשאר שטחי המדינה, ולקבוע נקודות מעבר שיאפשרו בקרה על כניסה ויציאה של אנשים וסחורות . אם שטח האוטונומיה לא יהיה רציף, אזי גבול פיזי שיקיף ריכוזים פלסטיניים שהם חלק מן האוטונומיה, בלי חיבור ביניהם, ייצור מציאות בלתי סבירה של מעבר מסורבל ובעל פוטנציאל חיכוך . כדי להתגבר על כך, ניתן יהיה להסתפק בהגדרת גבולות האוטונומיה הבלתי רציפה ברמה המהו...  אל הספר