ת י ק ת ה א ד מ הש 110 השוויתי בין עמדתו של,הגעגוע כעמדה דתיתלעיל על אודותדיוןלבהקשר ואולם כאן אפשר לראות . רך בחיים של איווישדה לזו של לאקאן שדיבר על הצו לאקאן מדבר על ההשלמה עם קיומו של החסר : את ההבדל בין שתי הגישות 38 . כמפתח לבריאות נפשית ; איננו מעוניין בבריאות נפשית ,לעומת זאת,שדה לכן הוא מאפיין את החסר . הוא נמשך דווקא למצבים של חוסר יציבות ,להפך מצב בלתי אפשרי שהאדם בהכרח מנסה להיחלץ ,הזה כמצב של סבל מתמשך זהו בעיניו המאפיין . זהו המצב שיש לשאוף אליו,לפי שדה,ואף על פי כן . ממנו אם בסעיף הקודם ראינו שלפי . העמידה לפני האל של,המרכזי של המצב הדתי היחיד זקוק לעתים,מיוחלת"התעוררות הלב" על מנת להגיע לאותה ,שדה שהוא הדבר שיאפשר לו לעבור את אותה – להתנסות ברגעים של סבל קיצוני הרי שכאן שדה מציג את הקיום האנושי הרצוי כקיום – "מטמורפוזה גואלת" נסיעה בארץ ישראל ",בספרו המאוחר יותר . חת נ-במצב מתמשך של אי שדה ממשיך לפתח את העמדה," והרהורים על אהבתו הנכזבת של אלוהים שדה,לו' פסל של מיכאלאנג על המשה ודמותו שלבדיון על,בספר זה . הזאת 39 ,"כולו זרימה וסערה" מנגיד בין פסלו של משה שהוא לבין פסלו ש...
אל הספר