[ 138 ] אניטה שפירא שלו בארץ ( אולי בעת הסכסוך עם מערכת הפועל הצעיר, שפירשה את תיאור מערכת "המחרשה" ברומן מכאן ומכאן כהשמצה מעליבה עליה ) , כתב לידידו המשורר היידישיסט אברהם רייזין, שנמצא בניו יורק, שהוא מהרהר באפשרות להגר לארצות הברית . סלוצקין, שחי אז באמריקה, היה עד להתלהבות של רייזין מפנייתו של ברנר . רייזין מיהר לשלוח מברק לסופר : "בוא מיד, העם היהודי מחכה לדברך ! " התשובה מברנר לא איחרה להגיע : "לכם אין עם ולי אין מה לומר" . ברנר לא נסע לארצות הברית . האמת ניתנה להיאמר שעייפתי מהוויכוחים עם הפוסט-ציונים ו"ההיסטוריונים החדשים" . חיפשתי נושא למחקר שיהיו בו מרכיבים אנושיים ואינטלקטואליים, שיהיה חשוב ובעל משמעות מבחינה היסטורית וגם מעניין מבחינה אישית, ולאו דווקא אקטואלי . ההיקסמות שלי מברל הייתה ספונטנית הרבה יותר, בלי שנתתי לעצמי דין וחשבון מראש למה אני נכנסת לפרדס זה, וכשאחד ממוקירי ברל העמיד אותי על היקף ועומק הנושא שבחרתי, היה לי הביטחון, אולי החוצפה, של חוקרת צעירה שאוכל להתמודד עימו . כמעט שלושים שנה אחרי כן נכנסתי לנושא החדש במודעות מלאה לבעיות הכרוכות בו מבחינתי כביוגרפית . ...
אל הספר