"אביב חלדו"

[ 131 ] ככה זה היה שפע אונים של יליד צעיר, חצוף, מוכשר, כריזמטי, שקוסם לאנשים בני גילו אך גם מבוגרים בסביבתו נשבים בקסמו . בן הארץ, סמל לדור שטשרניחובסקי שר עליו "יחיה, יאהב, יפעל, יעש, / דור בארץ אמנם חי" ( "אני מאמין" ) . הוא היה התגשמות התקוות שתלו בני דורו של ברל בדור הילידים : שיחסו לארץ יהיה טבעי, שליבו לא יהיה חלוק בין שתי מולדות, שיעשה מעשים ולא יעסוק במלל . החומרים על יגאל המאוחר לא היו שונים באיכותם ובאופיים מאלה של שרי ממשלה אחרים, טובים יותר וטובים פחות, בלי הייחוד שהיה בעלם הצעיר . כנושא לביוגרפיה, הוא חדל להיות מעניין . התקופה שלאחר קום המדינה הייתה סוף פסוק לאותו "דור בארץ" שצמח בהתיישבות העובדת והיה רווי במנטליות של החברה היישובית . זה דור שלא הצליח להסתגל למציאות של מדינה . כפי שכתב עמוס קינן : "המדינה הרגה לי את המולדת" . אולי היו אך מעטים שהצליחו לצלוח את המעבר . אך יגאל איבד את הקסם שהיה לו במעבר בין יישוב למדינה . הוא לא חדל להיות איש רעים להתרועע, אדם מקסים בקשריו עם אנשים אחרים, אך המקוריות והיצירתיות שהניעו אותו התמוססו . הפרק שעסק ביגאל המאוחר, לאחר סילוקו המבי...  אל הספר