[ 107 ] ככה זה היה האמבטיה . בקבלת הפנים של המארחים לבאי הכינוס הגישו וודקה, מתאבנים ( דג מלוח, קוויאר ) ושוקולד לקינוח, אך האורחים לא נגעו בו . בסיום הארוחה מיהרו המארחים לאסוף את השאריות, בייחוד את טבליות השוקולד : "עבור הילדים", הסבירו . למחרת, בארוחת הבוקר, היה תור ליד המזנון : העובדת, בארשת חמורה, שקלה כל פרוסת גבינה צהובה שקיבלו האורחים, שלא תחרוג חלילה מן המשקל המותר . הימים היו ראשית ימי ההפשרה : החוקר ממינסוטה, שביקר כבר פעמים רבות בברית המועצות, נדהם הפעם לגלות שהוא יכול לטלפן ישירות לחבריו בלי שיבולע להם ולו . היו גם צעדים ראשונים של התקרבות לישראל . איש משרד החוץ, שהאנגלית המעולה שלו הסגירה את הכשרתו בקג"ב, ישב לידי בארוחת צהריים ופטפט איתי . אגב כך אמר : "אני לא יודע הרבה עליכם, היהודים . אני רק יודע שיש לכם שלושה ספרים קדושים : התנ"ך, התלמוד והפרוטוקולים של זקני ציון . . . " מתחת לפני השטח הורגשה האנטישמיות . כשביקרנו בזגורסק, הוותיקן הפרבוסלבי, ראינו במוזאון במקום תמונות של כנסיות נהדרות שהרסו הסובייטים . "מי הרס אותן ? " שאלתי, ונעניתי : "כגנוביץ" ( היהודי ) . כביכול הי...
אל הספר