[ 89 ] ככה זה היה להבין פולנית של יום-יום, אך אוצר המילים שלי היה של ילדה בת שש . בניגוד למוסכמה המקובלת, השפה לא חזרה אליי במפגש עם פולין . השתכנו במלון בוורשה שניכרו בו אותות של פאר עבר, אך עתה היה דהוי וזקוק לשיפוץ . בכל קומה הוצבה חדרנית מנומסת, ולפי בקשת האורחים היא הייתה מכבסת ומגהצת את בגדיהם . הכול נראה שייך לתקופה קדם- היסטורית . הדלות ניכרה בכול . אמנם רובע העיר העתיקה שופץ והוחזר לתפארתו שלפני המלחמה, ואפילו היו בו כמה בתי קפה, אך העיר נראתה אפורה, ומעליה התנשא מרכז התרבות, הקולוסוס הסטליניסטי מבטון, מתנת מוסקווה . הפולנים תיעבו את כל מה ששייך לרוסים, והבניין היה סמל לדומיננטיות הסובייטית . אשר ליהודים, ורשה הייתה עיר של זיכרונות בלבד . לא היו כמעט יהודים, וחוץ מבית הקברות הגדול לא נותרו מונומנטים יהודיים . בוורשה נדרש המבקר לראות בעיני רוחו את מה שכבר אינו קיים . בתיאטרון על שם אידה קמינסקה שיחקו ביידיש שחקנים פולנים, שלא הבינו את המחזות היהודיים הקלאסיים, לפני קהל שלא הבין את השפה, מקצתו פולני ומקצתו תיירים . האזורים של הגטו לשעבר לא שופצו אלא נבנו בהם שיכונים סטנדרטיים . ...
אל הספר