[ 22 ] אניטה שפירא הספר נשארו לדיראון עד שעברנו לגור ביד אליהו . בעת ההפצצות נהגו כל בני הבית ( שלוש משפחות חלקו ביניהן דירה אחת ) להתכנס במסדרון הארוך וחסר החלונות של הדירה . היו מי שהתפללו, היו מי שהעריכו היכן נפלו הפצצות והיו שסתם שתקו . אני פחדתי, אך לא מאוד . הרגשתי מוגנת . החדר ברחוב יבנה 6 הושכר בשכר חודשי שגובהו חצי מהשכר של בנו . פרט לחדר הייתה מרפסת משותפת לנו ולשכנים מצד שמאל, שהיו גם שותפים במטבח הקטן ובו שני משטחי שיש משני צידי הכיור – משטח לכל משפחה . השירותים והאמבטיה היו משותפים לשלוש משפחות – עוד משפחה שכרה חדר בהמשך המסדרון . בעל הדירה היה יהודי חובש כיפה שחורה גבוהה שלא אהב את הדיירים, אך נהנה מהכנסה נאה מהם . יהודים בעלי דירות הרוויחו יפה מהמחסור בדירות לאחר מלחמת העולם . אימא למדה לבשל על פתילייה, ואפילו הצליחה לאפות ב"סיר פלא" עוגת שוקולד עם אגוזים לכבוד יום הולדתי השמיני, שנחוג כיאה וכיאות . הקרפיונים שנועדו להיות גפילטע פיש שטו בבטחה כל השבוע באמבטיה, כי רק ביום שישי היה בנו מדליק את הדוד במזוט ואז הייתה ניתנת לכל המשפחה הזדמנות להתקלח . זה כנראה היה המנהג גם אצ...
אל הספר