ד. הרצל, סארטר והזז

ע ם , מ ו ל ד ת ו ס פ ר 378 כדי להשיב על שאלה זו יש לחזור אל מושג המצב . לא עבר לא דת ולא אדמה הם שמאחדים את בני ישראל . אם דבר מה קושר אותם יחד, והוא שמזכה אותם כולם בשם יהודי, הרי זה מצבם המשותף . הווה אומר : חיים גלולם בקרב חברה שרואה אותם כיהודים . בקצרה, היהודי היה מסהם כו לחלוטין להיטמע בקרב האומות המודרניות, אך הוא מוגדר כמי שהאומות 48 אינן רוצות להטמיעו . מקור הדבר הוא בהיותו רוצח המושיע . היהודי 49 הוא אדם שהאנשים האחרים רואים אותו כיהודי . , במונחים מלמדת שהוא – היינו העובדתיות הראשונית של היהודי – המצב , אלא "הרי הוא עצמו כפי שהוא בשביל'בשביל עצמו' אינוהגליאניים, 50 האחרים" . אינו רואה בעניין זה משהו המייחד את היהודי דווקא, סארטר ולאו – , האני בתור שכזה ואיןישות שהרי בתפיסתו, כפי שפותחה בספרו נקבע על ידי המבט של האחר המכונן אותו . אנו כפופים – היהודידווקא למבטו של הזולת, החודר לתוך עצם קיומנו ומבקש לקבע אותנו יש משהו ייחודי בזיקה שבין הלאסארטר כאובייקטים . אלא שבעיניו של אלאככל אדם אחר,, יהודי ליהודי . היהודי אינו רק יש שהוא בשביל האחר די בשביל האחר . לפיכך הוא מסכם וקובע : ...  אל הספר