ב. התפנית הציונית: שיבת רוח הרפאים היהודית להיסטוריה ולידת היהודי הראלי

ע ם , מ ו ל ד ת ו ס פ ר 368 26 נקודת עיגון בחייו, ולפיכך הוא יש מופשט . לובית, אין ההגליאנית . דחתה את העמדה, שלל אופניה וגילוייה על הציונות, ית שאינה נמדדת ביחס ראל בתודעה הציונית היות יהודי היא עובדת חיים ה מדומיינת . הציונות היא פעולת מימוש חיים אימננטית והכרה אידאל בתוקף של ההיסטוריה הממשית של הקיום האנושי . להיות ציוני משמעו ת . להיות פחות מכל אדם ומכל חברה הזכאים להגדרה עצמית מדיני לסרב ימצא האדם היהודי משמעות בחייו . ושאפה ליצור מערך חיים שב הציונות זאת לא רק במרחב חייו הפרטיים או הקהילתיים, אלא גם, ובעיקר, במרחב הוא יש – ובכלל זה היהודי – אדםהמשום ש,פוליטיים-חייו הציבוריים אבקש . הציוני המעשהאתפוליטי . תפיסות יסוד אלה עיצבו את המחשבה ו לשרטט את יסודות השיח הציוני בעניין זה, שלהערכתי מתמודד, במישרין או בעקיפין, עם האתגר ההגליאני . על אודות הטקסטואליות או הרוחניות נטולת תזה השיח הציוני דחה את ה כפי שראינו, המגמה הטקסטואלית ביטאה את השורשים של העם היהודי . יים קונקרטיים . עמדה זו ראל יש נטול שורשים ה שלפיה היהודי הואאידאה מתארת את היהודי כדמות שונה, זרה ואחרת, המכוננת על ידי טרנסצ...  אל הספר
כרמל