307 ה מ ג מ ה ה ל ש ו נ י ת-א ו נ ט ו ל ו ג י ת מולדתהואיחד שבכתב מקבלת את מובנה מזו שבעל פה . רק מכלול זה היהודים . עומד היחס המורכב שבין תורהז'אבסהעובדה שבבסיס מחשבתו של שבכתב לזו שבעל פה, מבהירה גם את היחס בין הנאמר לנכתב . לכאורה, אמורות היו להוביל אותוז'אבסמכלול תפיסותיו הטקסטואליות של , שלפיה הטקסט הכתוב הוא העיקר . אולםבארת למסקנה הקרובה לזו של נוכל למצוא מגמה אחרת, שלפיה לנאמר בעל פה יש ערך רב ז'אבסלאצ יותר : אתה בנפשך משער כי לנאמר אני קושר רוב ערך, אפשר גם כי הנאמר חשוב בעיני מהנכתב ; יען כי בכתוב אין קולי נשמע, ואני מאמין בו, בקולי, 133 באוזני מהדהד הקול היוצר, ולא הקול המסייע, קולו של עבד . – בקולי . הביטוי המילולי הוא בעל ערך משום שהוא מבטא את קולו של הדובר . קול ,קול ממשי של אדם . אכן, אלא זה אינו מטפורה לכתיבה חדשה של טקסט מגמה זו המבליטה אתל בספרות היהודית נוכל למצוא ביטויים ברורים מחבר הספר,ר' אריה העלירתבוכלמשלערכה של תורה שבעל פה . כך : החושןקצות האמת יהיה כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי ] . . . [ וכבר אמרו בגמרא לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל תורה שבעל פה ] . . ....
אל הספר