ג. בין עצמיות היחיד לעצמיותו של עם

173 ה ק ו נ ק ר ט י א ל ה ע ם ו ה מ ו ל ד תפ ר נ ץ ר ו ז נ צ ו ו י י ג : מ ה ק י ו ם 60 להיעשות לנוצרי . – עתידה האידאצמיותהעאין ? ברור לחלוטין שתמהו האתר שבו מצויה עצמיות זא מצויה בתוככי הקיום האימננטי כיסודו . לפיכך אין זה אלא טרנסצנדנטית , מניח כיפונטי-מרלולוהוסרל, בדומה ל רוזנצווייג מפתיע להיווכח ש העצמיות קשורה לגופניות האנושית החיה, כמרכז הפעילות של האדם : ובהתפתחות ההיסטוריתהקיום החשוף והתודעה העצמית תלויים זה בזה, הם דוחפים זה את זה קדימה ] . . . [ ליהדות אף לזאת של מזרח אירופה, חסר הקצב הבריא של קיום ותודעה ) חיים ורוח ( , כיוון שחייה כשלעצמם הם רוח, מפני שהיא 'עוסקת' ברוח ולמען הרוח, כיוון שאין לה, כביכול, גוף סרה ) מה שאפשר להניח ממש, אלא רק דימוי של גוף . ובה במידה היא ח מראש ( , רוח אמתית, רוח כפי שהיא נחלת העמים האחרים, רוח הניזונה 61 מן הגוף והבונה אותו . , בין הגוף לגופניות החיהרוזנצווייג , מבחין פונטי-מרלולוהוסרלבדומה ל . דימוי הגוף הוא הפשטה'דימוי של הגוף'בין הגוף ל או במונחיו שלו, גם של התודעה,הגוף עצמו הוא מרכז הפעילות מהקיום הקונקרטי שבו ומזינה ובונה אותו כהווייה ק...  אל הספר