ב. הפולמוס בין כהן לבובר

ע ם , מ ו ל ד ת ו ס פ ר 138 93 של האדם" . האידיאה מתוך השאיפה האינסופית להגשים את שבבובר סברכהן . כהן המונחת גם בתשתית הגותו שלאפוא אל העמדה ההגליאנית בניגוד אלא ש,אותה הוא מממש בהיסטוריהשהאידא כי העם היהודי נושא הוא סבר כי ההיסטוריה היא חריגה מתמדת מהטבע, מהעבר, מהמקורהגלל חוזר אל העמדה ההגליאנית וקובע כי בובר, הראשוני . לעומתו הטרנסצנדנציה האנושית היא חריגה מהטבע, אבל אינה מתממשת בניתוק י המייצראידא מההיסטוריה הממשית של האדם, שנטועה בטבע . המימוש ה את ההיסטוריה אינו נותן גט פיטורין לשורשיה של המציאות האנושית 94 . לדחותוסיף על הטבע ולאה להואידא . על הכהןובכך שגה – הקונקרטית מובילה אותו גם לאי הבנת כהן שגיאתו הראשונית של בוברלדעת סבר שהעם הואכהןהיחסים שבין הדת, העם, הארץ והמרחב הפוליטי . ה, ובכך הפך את הקיום הלאומי לחסר ערךאידא אמצעי אנתרופולוגי ל מצד אחדהיסטורית-ובהתאמה עם המסורת התרבותית, עצמי . בניגוד לכך סבור כי העם הוא היסוד הראשוני, הוא בוברוהמסורת היהודית מצד אחר, 95 ה . אידא הממשי הנושא את ה 'גוף'ה לפיכך העם יכול ליצור את התמורות מפני שהעם הוא . ה מבלי שהוא עצמו ייעלםאידא והשינ...  אל הספר
כרמל