2.3.1 העדר רגישות ורגישות יתר

הסיבות להיווצרות ההטרונימים 87 82 יתרה מזאת, היוצר טען שהרגש שלו אינו מכיל רגשות ( סה“נ : 388 ) . 42 ) . פעם אחר פעם מבקש פסואה להוכיח, בראש ובראשונה לעצמו, שהוא נטול רגשות . כך הוא תולה את יחס ההתנכרות אליו בתכונותיו- שלו, וכך הוא מחזיר לרשותו, באמצעות שקר עצמי, הכחשה ואשליה, את הרגשת השליטה והאומניפוטנטיות . הוא שב ומעיד שאינו אוהב איש ושמעולם לא אהב, וכן שאין בו געגועים אלא באופן ספרותי ( שם : 286 - 287 ) . הוא מברך על שאין לו קרובים, וכך הוא פטור מן החובה המעיקה לאהוב . לטענתו, חיבתו היא חיבה שכלית, בעוד ליבו מרוקן מכל רגש ( שם ) . יכולתו להתלהב דלה, ומעל לכול — הוא אינו חש צער אמיתי . ידיעה על מחלת חבר ואף על מותו אינה מעוררת בו אלא “רושם עמום, מעורפל, כבוי“ . אמירה זו מתמיהה לאור הידוע לנו על-אודותיו . המשורר עצמו כתב על נפשו כי היא “יללה עמוקה וטהורה“ ( שם : 255 ) והגדיר את ספרו, ספר האי-נחת , כ“ספר העצוב ביותר בפורטוגל“ ( שם : 439 ) . תגובותיו הנפשיות הקשות על מות יקיריו הן מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה . עם זאת, אין להטיל ספק בכנות מילותיו . הוא אומנם הסביר שהוא יכול לאהוב ול...  אל הספר
כרמל