2.2.1 כפל המשמעות ביחס היוצר לחברה

הסיבות להיווצרות ההטרונימים 83 כפי שהטיפו הסטואיקנים ( סה“נ : 379 , 420 ) . נראה אפוא כי בד בבד עם רצונו לשמור על ייחודו ועל תחושת עליונותו, פסואה מייחל לפעמים להיות “נורמלי“, “כמו כולם“ . פסואה מתהלך בעולם ותחושת שונוּת ואחרוּת מלווה אותו תדיר . בתחושה זו יש כפל פנים : מצד אחד, המשורר שמח שהוא נבדל מההמון, ומצד אחר, הוא מצר על חריגותו ומפלל להיות כאחד האדם . הוא מבטא בפירוש געגועים לנורמלי שמעולם לא היה ( שם : 367 ) . יתרה מזאת, בניגוד גמור לקטעים שבהם הוא מביע את שאט נפשו מהבנאליות ומההמוניות, לפרקים הוא מדבר בשבחן : “ההמוניות היא בית . היומיומי הוא אימהי“ ( שם : 138 ) . ברוח דומה הוא כותב שלשִׁיבה ממחוז “ההשראה הנעלה“ אל הפונדק שבו צוחקים הטיפשים המאושרים “יש טעם יותר מטוב“ . האומנם יש לפרש את דברי פסואה כאן כאירוניים ? לא ולא . פירוש כזה טבעי לתרים אחר קוהרנטיות, אך פסואה אינו מוטרד כהוא זה מחוסר עקביות בדבריו . מצבי רוחו המתחלפים גוררים בעקבותיהם ביטוי לאמיתות פנימיות שונות זו מזו ואף סותרות . אף שבהמשך הקטע נמצא הסתייגות מהקנאה בטיפשים המאושרים, הרי הכתוב מסתיים בנימה ברורה של הע...  אל הספר
כרמל