36 אספת עם בנפש אחת של גועל וייאוש, ואילו רעיו הדמיוניים מספקים לו מפלט . הוא מוצא מזור לסבלו בחיי החלום, בבריאת “המון ברואים“ ( סה“נ : 41 ) . באחד הקטעים ב ספר האי-נחת דיווח סוארש בשיחה, בדויה גם היא, על “החברים שמעולם לא היו לו“, ובנשימה אחת הוסיף : “חברתי הטובה ביותר — נערה ( נהדרת ) שהמצאתי“ ( שם : 364 ) . בקטע אחר כתב בגלוי על ההטרונימים, אף שלא נקט מונח זה : “אני מסדר בדמיוני [ . . . ] דמויות שגרות, והן קבועות וחיות, בחיי הפנימיים . יש לי בתוכי עולם שלם של חברים, עם חיים משל עצמם, אמיתיים, מוגדרים ובלתי מושלמים“ ( שם : 455 ) . בראותו את עצמו בעיני רוחו פוגש אותם חברים דמיוניים, הוא נמלא שמחה וחש שהוא מתממש . מפעמת בו, לדבריו, שמחה אדירה, אמיתית . הוא מתעלם מכך שמדובר ביצירי הדמיון בשל החשיבות המרובה שהוא מקנה לחלום : “מעולם לא עשיתי דבר מלבד לחלום . זה וזה בלבד היה מובנם של חיי“ ( שם : 454 ) . פסואה אינו מסביר במישרין מה פשר אהבתו הגדולה להטרונימים . עם זאת, ניתן לדלות מספר הסברים מדבריו הפזורים בכתביו . ההטרונימים מאפשרים לפסואה לברוח ממצוקות הקיום ומעצמיותו השנואה עליו, ולכן מו...
אל הספר