ע ל י ז ה א ו ר ב ך 308 אבי, נכלא בדכאו-כי סבי, אבי – להפתעתי העצומה – בימים אלו התברר לי עלולאחר ליל הבדולח, ושוחרר מקץ כשבעה חודשים . לא ידוע לי איך, למה קילוגרם ממשקלו ולא חזר להיות האדםשלושיםכ מי . הוא איבד במחנה ידי היא העובדה, כי גם לאחרי נתפשת בעיני-בלתיעל כך העידה סבתי . שהיה . התנסות זו, הוא התמיד לעמוד בסירובו לקרוא את הכתובת על הקיר . אחת מה הביא אותי לעסוק בנושא כה מורכב וקשה, שהרי-לא אני נשאלת אינני דור ראשון לשואה, גם לא שני או שלישי . התשובה, כנראה, טמונה ברצף שנים . מבלי שהייתי מודעת לכך בשעתו, הם הפכופני על של אירועים, שנמשכו לאירועים מכוננים . משפט אייכמן הראשונה באוניברסיטה העברית התנהל י במהלך שנת לימודי . יממקום מגוריהרחקלא ( בירושלים,'מרכז ז'ראר בכר'םו ) הי'בית העם'ב רק הדיםי מעולם לא עלה בדעתי להיכנס לאולם ולהקשיב לעדויות . הגיעו אלי רחוקים מן הנעשה פנימה . , עצר לפתע'בית העם'יום אחד, בעודי מהלכת מחובקת עם חברי דאז בקרבת נכם מתביישים ? כאן מדברים על זוועות שהשטן עצמו אי" אדם וצעק לעברנו : תחושת הבושה ואי" . לא ברא, ואתם נוהגים לכם כמו עולם כמנהגו נוהג . . . לי עד...
אל הספר