י ו כ י פ י ש ר 176 י כך אני בוראת את זיכרון השואה שלי . האם זו חזרה על סיפורי אבי ? בוודא נרית ? בוודאי שלא . האם זהו רומן עלילתי ? ישלא . האם זו היסטוריה דיסציפל לא, על כל פנים לא במובן המקובל שלו . זו דרכי האישית לפרק את הטראומה ולברוח מאותה חזרתיות מקפיאה ומשתקת שחוויתי בילדותי . אני נעה בה בין שיוצרת עבורי את קונקרטי, והתנועה הזו היא- בדיוני לבין ההיסטורי-המיתי המרחק הנכון מהזיכרון של אבי, את הפרספקטיבה הנכונה כלפיו שאינה מוחקת את השבר שלו אך מאפשרת לשבר להיות גם שלי . טית לבנית הזיכרון שלי . כלולים בה שלושה תאורזו דרכי הפסיכולוגית וה הבשהזיכרון המיתי מהעבר הרחוק, עם ילדותי-רבדים, שלוש שיחות : עם הגדת בו אני מנסה ליצור את זיכרוני שלי . שהזה, ועם ההווהזיכרוןהועבר לי ה האם יש לכך ערך גם לאחרים ? אינני יודעת . אני מקווה שכן . אני כותבת . 1 פרגמנטים הממוענים אל אבי . מתאכזרת 2 1944 . 8 . 24 בעניין : השמת עובדים יהודים ר קרנוויטר " מאת : המנהל הראשי : ד והיהודיות הזקנים והשבריריים מעוררים חמלה מיותרת וכוזבת היהודים באוכלוסייה . במיוחד כך אצל הצ'כים, שיוצרים קשר עם היהודים, ואת החמלה הש...
אל הספר