95 , אוצרת ענבר-יהודית קול 2491נשים וילדים בעת הגירוש משידלוביץ, הצילום של האישה משידלוביץ כשהיא בדרך לטרבלינקה עם שני הילדים הכי קשה שאפשר להעלות על הדעת מבחינהשלה מראה את האדם ברגע אנושית : היא הולכת אל המוות, והיא מודעת לזה . היא צועדת בתוך טור של אנשים עם שני ילדיה המבועתים . את הקטן היא מחזיקה בידה ומצמידה לפניה, ואת הגדול היא מחבקת ביד השנייה . האישה הזו קיבלה החלטה . רואה את זה בסנטר המורם, בזהאתה רואה את זה בנחישות שלה, אתה שהיא ממש חושקת את הפה שלה בחוזקה, העיניים שלה ממוקדות, היא אפילו מסתכלת למעלה, אם לא קדימה . היא קיבלה החלטה שאת הרגע הנוראי הזה היא תעשה לילדים ולאנשים סביבה הכי פחות גרוע שאפשר . כשנשים היו מגיעות למחנה, וכבר לא היה להן לא את המקום שבו הן גדלו, לא את הקהילה, לא את המשפחה, לא את הילדים, אפילו מעצמן כבר לקחו הן נשארו בלי כלום . ואז, אם מישהי אומרת – את השיער, את הבגדים – להן לשנייה מילה טובה בבוקר, אם מישהי מאמצת מישהי אחרת ) הרבה מהן יצרו משפחות אלטרנטיביות, כלומר, נשים בוגרות אימצו נשים יותר צעירות ודאגו להן ( , הן יצאו מחוזקות, זה מה שעזר להן להחזיק מעמד ...
אל הספר