פרק יט: מחבר הקבוצות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים

298 אהרן עזתי רוב הקבוצות דגלו ברעיון "הקבוצה הקטנה", האינטימית, שלא כ"הקבוצה הגדולה" — מפעלם המשולב של אנשי העלייה השנייה והשלישית — וכרעיון הקומונה הארצית של גדוד העבודה . העיסוק המרכזי בקבוצות היה בחקלאות כדרך חיים . השקפת עולמן הקיבוצית התגבשה בארץ על בסיס ניסיון החיים, תורת אהרן דוד גורדון, רעיונות אנרכיסטיים ורעיונות סוציאליסטיים וחברתיים . האידאולוגיה שלהן ומחשבתן הארגונית והחברתית התאפיינו במגמה אנטי- ריכוזית . למרות קשרים הדוקים עם הפועל הצעיר והיות אחדים מהם ממנהיגיה של מפלגה זו היו כמחצית מחברי הקבוצות מקורבים למפלגת הפועלים השנייה — אחדות העבודה . 3 בפגישה של הקבוצות בגניגר בנובמבר 1929 הוקמה מסגרת ארגונית לקבוצות שלא השתייכו לקיבוצים הארציים . זאת הייתה מסגרת רופפת בעלת מגמות שונות, שכללה קבוצות ששקלו הצטרפות לקיבוץ המאוחד ולקיבוץ הארצי . כדי להצליח במשימתן העיקרית — בנייה משקית וחברתית — נאלצו הקבוצות לאמץ לעצמן צורות ארגוניות דומות לשתי התנועות הקיבוציות שהתארגנו לפניהן — הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי — כולל הפעילות הציבורית והפוליטית שלהן . כך נהפך חבר הקבוצות לבסיס כוחם ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

יד יערי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב

אוניברסיטת בר-אילן, הקתדרה ללימודי תולדות קרן קיימת לישראל ומפעליה